זטא טוק: יום\לילה ממושכים
הדינמיקה במקום כשהכוכב השנים-עשר מתקרב במשך הימים האחרונים שלפני השינוי הקוטבי הוא כזה שהסיבוב עוצר עם חלק של כדוה"א הניתן לחיזוי שיפנה לעבר הכוכב השנים-עשר המתקרב- האוקיינוס האטלנטי התיכוני המתרחק מאיזור החוף המזרחי של ארה"ב. חלק זה של הגלובוס ממוקם במרכז בין גושי יבשות שנייטרלים למדי בקיטוב המגנטי, אבל מועמד מעל לבה קודמת הזורמת מהקרע המחלק בין היבשות, הבקע האטלנטי התיכוני. לא כך הדבר בתעלת הפאסיפיק, מפני שהיא שוכנת עמוק יותר מתחת למים והתכונות שלה שונות בהרכבן מהמגמה החדשה יותר שנובעת במשך סחיפה יבשתית.
המגמה המבעבעת למעלה בפאסיפיק יותר מפוזרת מאשר המגמה המבעבעת באטלנטיק, במרכז הבקע. כך, רובדי לבת האטלנטיק נאחזים בכוח, פונים לעבר השמש, פונים לעבר הכוכב השנים-עשר המתקרב הצץ מדרום לאורך הבקע, וגורמים לאירופה, לאמריקה ולאפריקה יחדיו להיות בצד כדוה"א של היום הארוך.
הסיבוב נעצר עם הבקע האטלנטי הפונה לכוכב המתקרב, שבא כמעט מתחת לשמש, אבל לא ישירות מתחתיה, כך שאפריקה ואירופה נעשים מעט יותר לקראת השמש מאשר יבשת אמריקה הצפונית. לכן, היום הארוך
מתואר ע"י יהושע שבמזרח התיכון (הערת מתרגם, עיין בספר יהושע י, יג) והלילה הארוך המתואר ע"י האינדיאנים החוף-מערביים.
ישנה תפיסה אנושית מוטעית כי סיבוב כדוה"א, או העצירה שלו, יגרום לכך שחפצים יינתקו מפני הקרקע. כיצד זה ייתכן כאשר האדם הלך על הירח, שאינו מסתובב? לא יהיה שינוי, חוץ מאשר החימום והקירור שיתרחשו בזמן הפסקת הסיבוב, ופרט לאטמוספירה ולאוקיינוסים המפיצים חום. האדם לא ייצלה או יקפא במשך הפסקת הסיבוב, מפני שהאטמוספירה והאוקיינוסים ימשיכו להסתובב וכך יפיצו חימום וקירור.
כל הזכויות שמורות ל: ZetaTalk@ZetaTalk.com
לדף הקודם